Daf 53b
אִם עֲתִידִין לַחְזוֹר כְּמִלְחֶמֶת יְהוֹשֻׁעַ — אֵינָהּ בְּטֵילָה.
Rachi (non traduit)
כמלחמת יהושע. לקמיה פריך הא לא הדור אמוריים שיצאו להלחם עם יהושע:
Tossefoth (non traduit)
אם עתידין לחזור כמלחמת יהושע אינה בטלה עולמית. הא דנקט עולמית משום מסקנא דאגב אורחיה קמ''ל כדרב יהודה משום דהויא עבודת כוכבים של ישראל כדמסיק דאלו עבודת כוכבים של עובד כוכבים יש לה ביטול דהא ודאי עובד כוכבים שהניח עבודת כוכבים אע''פ שדעתו היה לחזור ולא בטלה יכולה להתבטל ע''י עובד כוכבים אחר ומה שפירש רש''י נמי בסמוך הרי היא כמלחמת יהושע שדימו העובדי כוכבים לחזור לא פירש כן אלא ליישב הלשון של הרי היא כמלחמת יהושע כי אותה אינו תלוי שדימו לחזור במה שלא נתבטלה לעולם אלא מפני שעבדום לדעת ישראל כדמסיק אלא בכך דומה כלומר דעתם לחזור כמו שהיו האמוריים דעתם לחזור ולהכי פריך למה לי למתלא במלחמת יהושע כיון שטעם מלחמת יהושע אינוי תלוי בדעתם לחזור אלא משום שעבדום לדעת ישראל ומסיק כדרב יהודה ואהא ודאי קאי עולמית כדפרישית לעיל:
וּצְרִיכָא, דְּאִי תְּנָא לָוָה עָלֶיהָ — מִדְּלָא זַבְּנַהּ, לָא בַּטְּלַהּ; אֲבָל נָפְלָה עָלֶיהָ מַפּוֹלֶת — מִדְּלָא קָא מְפַנֵּי לַהּ, אֵימָא בַּטּוֹלֵי בַּטְּלַהּ, צְרִיכָא.
Tossefoth (non traduit)
דאי תנא לוה הוה אמינא מדלא זבנה לא בטלה. משמע דאתיא כר' דאי לרבנן אפי' זבנה לא בטלה ועוד מדתלי טעמא בעתידין לחזור דאי לרבנן אפי' אינן עתידין לחזור לא עדיף ממכרה ומכאן יש להוכיח דהא דאמר לעיל משכנה דביטל לר' היינו כיון שנשתקעה דאי לא נשתקעה מודה ר' דלא בטיל כיון דדעתו לחזור:
וְאִי תְּנָא נָפְלָה עָלֶיהָ מַפּוֹלֶת, מִשּׁוּם דְּסָבַר: הָא מַנְּחָה, כֹּל אֵימַת דְּבָעֵינָא לַהּ שָׁקֵילְנָא לַהּ, אֲבָל גְּנָבוּהָ לִסְטִים, מִדְּלָא קָא מַהְדַּר אַבָּתְרַהּ — בַּטּוֹלֵי בַּטְּלַהּ, צְרִיכָא.
וְאִי תְּנָא גְּנָבוּהָ לִסְטִין, מִשּׁוּם דְּסָבַר: אִי גּוֹי שָׁקֵיל לַהּ — מִפְלָח פָּלַח לַהּ, אִי יִשְׂרָאֵל שָׁקְלָה — אַיְּידֵי דְּדָמֶיהָ יְקָרִין מְזַבֵּין לַהּ לְגוֹי וּפָלַח לַהּ, אֲבָל הִנִּיחוּהָ הַבְּעָלִים וְהָלְכוּ לִמְדִינַת הַיָּם, מִדְּלָא שָׁקְלוּ בַּהֲדַיְיהוּ — בַּטּוֹלֵי בַּטְּלוּהָ, צְרִיכָא.
אִם עֲתִידִין לַחְזוֹר כְּמִלְחֶמֶת יְהוֹשֻׁעַ — אֵינָהּ בְּטֵילָה. מִידֵּי מִלְחֶמֶת יְהוֹשֻׁעַ מִיהְדָּר הֲדוּר? הָכִי קָאָמַר: אִם עֲתִידִין לַחְזוֹר — הֲרֵי הוּא כְּמִלְחֶמֶת יְהוֹשֻׁעַ, וְאֵין לָהּ בְּטִילָה.
Rachi (non traduit)
ה''ק אם עתידין לחזור הרי היא. אסורה כאותה עבודת כוכבים של אמוריים שיצאו למלחמה ודימו לחזור לפיכך נאסרו עבודת כוכבים שלהם בהנאה דכתיב לא ידבק בידך מאומה מן החרם שהרי לא ביטלום מדעתם ביציאתם:
וּלְמָה לִי לְמִיתְלְיַיהּ בְּמִלְחֶמֶת יְהוֹשֻׁעַ? מִלְּתָא אַגַּב אוֹרְחֵאּ קָא מַשְׁמַע לַן, כִּי הָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: יִשְׂרָאֵל שֶׁזָּקַף לְבֵינָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לָהּ, וּבָא גּוֹי וְהִשְׁתַּחֲוָה לָהּ — אֲסָרָהּ.
Rachi (non traduit)
למה ליה למיתלינהו במלחמת יהושע. ליתני אינה בטילה:
מלתא אגב אורחיה קמ''ל. לפי דרכו שהיה צריך ללמדינו שלא בטל נתן סימן לדבריו ללמדנו מתוך הסימן מילתא אחריתי לסיוע לרב יהודה דאמר ישראל שזקף לבינה כו' דילפינן איסור דעבודת כוכבים מאותן שבימי יהושע לכל דבריה:
להשתחוות לה. ולא השתחוה לה ובא העובד כוכבים והשתחוה לה אסורה אע''פ שאינה שלו:
Tossefoth (non traduit)
ובא עובד כוכבים והשתחוה. פי' לאותה לבינה עצמה שזקף הישראל אבל בא העובד כוכבים וזקף אחרת והשתחוה לה אינה נאסרת דדלמא לא ניחא ליה לישראל אלא באותה שזקף ודלא כפי' רבינו שמואל:
מְנָלַן דַּאֲסָרָהּ? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כַּתְּחִילָּה שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דְּאָמַר רַחֲמָנָא ''וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ'', מִכְּדֵי יְרוּשָּׁה הִיא לָהֶם מֵאֲבוֹתֵיהֶם, וְאֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ!
Rachi (non traduit)
ומנלן דאסרה. אע''פ שאינה שלו:
א''ר אלעזר וכו'. אלמא ממלחמת יהושע יליף:
ואשריהם תשרפון. אלמא אילנות נמי אסירי ומכדי הארץ וכל המחובר לה ירושה לישראל היא מאבותיהם שהרי לאברהם נאמר כי לך אתננה וגוים שבאו אחרי כן לא יכלו לאסרן בהשתחואה:
וְאִי מִשּׁוּם הָנָךְ דְּמֵעִיקָּרָא, בְּבִיטּוּלָא בְּעָלְמָא סַגִּי לְהוּ!
Rachi (non traduit)
ואי. משום אשירות דמעיקרא היו קודם שניתנו לאברהם ולא ידעינן הי נינהו:
מכדי עבודת כוכבים של עובד כוכבים בביטול סגי לה. וקיימא לן (לקמן עבודה זרה דף סד) עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים על כרחו ליכפינהו לעובדי כוכבים וליבטלינהו:
אֶלָּא, מִדִּפְלַחוּ יִשְׂרָאֵל לְעֵגֶל, גַּלּוֹ אַדַּעְתַּיְיהוּ דְּנִיחָא לְהוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה, וְכִי אֲתוֹ גּוֹיִם, שְׁלִיחוּתָא דִּידְהוּ עָבְדִי. הָכִי נָמֵי, יִשְׂרָאֵל שֶׁזָּקַף לְבֵינָה, גַּלִּיא דַּעְתֵּיהּ דְּנִיחָא לֵיהּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה, וְכִי אֲתָא גּוֹי וּפְלַח לַהּ, שְׁלִיחוּתָא דִּידֵיהּ קָעָבֵיד.
Rachi (non traduit)
שליחותייהו עבדי. הלכך הויא עבודת כוכבים של ישראל ואינה בטילה עולמית:
וְדִלְמָא בְּעֵגֶל הוּא דְּנִיחָא לְהוּ, בְּמִידֵּי אַחֲרִינָא לָא? אָמַר קְרָא: ''אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל'', מְלַמֵּד שֶׁאִיוּוּ לֶאֱלוֹהוֹת הַרְבֵּה.
Rachi (non traduit)
במידי אחרינא לא. ניחא להו ולא אסרי אשירות דהא לאו שליחותייהו הוה:
אֵימָא: כֹּל דְּבַהֲדֵי עֵגֶל נִיתַּסְרוּ, מִכָּאן וְאֵילָךְ נִישְׁתְּרֵי? מַאן מוֹכַח?
Rachi (non traduit)
כל דבהדי עגל. אותן אשירות שהיו באותו הזמן יאסרו דשליחותייהו הוה אבל הנעבדות מכאן ואילך שחזרו בתשובה לאו שליחותייהו הוה:
מאן מוכח. מי יודע איזו היתה באותה שעה ואיזהו נעבדה אחרי כן:
מַתְנִי' עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִנִּיחוּהָ עוֹבְדֶיהָ — בִּשְׁעַת שָׁלוֹם מוּתֶּרֶת, בִּשְׁעַת מִלְחָמָה אֲסוּרָה. בִּימוֹסְיָאוֹת שֶׁל מְלָכִים — הֲרֵי אֵלּוּ מוּתָּרוֹת, מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּשָׁעָה שֶׁהַמְּלָכִים עוֹבְרִים.
Rachi (non traduit)
מתני' שהניחו עובדיה. דאין דעתם לחזור:
בשעת שלום מותרת. הואיל ויצאו לדעת ולא נטלוה עמהם ביטלוה:
בימוסיאות של מלכים. אבני גזית המתוקנין בדרך מהלך המלך וכשהמלך עובר מושיבין שם עבודת כוכבים והוא משתחוה לה:
מפני שמעמידין אותה. כלומר מפני שצריך להעמידה בשעה שהמלכים עוברים שאינן מוכנות למושב עבודת כוכבים כל שעה אלא לאותה שעה. ולקמן פריך ומשום הכי מותרין בתמיה:
גְּמָ' אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר רַב: בֵּית נִמְרוֹד הֲרֵי הִיא כַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִנִּיחוּהָ עוֹבְדֶיהָ בִּשְׁעַת שָׁלוֹם, וּמוּתָּר. אַף עַל גַּב דְּכִי בַּדְּרִינְהוּ רַחֲמָנָא כִּשְׁעַת מִלְחָמָה דָּמֵי, אִי (בָּעֲיָא) [בְּעוֹ] לְמִיהְדָּר הֲדוּר, מִדְּלָא הֲדוּר בַּטּוֹלֵי בַּטְּלֻהָ.
Rachi (non traduit)
גמ' בית נמרוד. מגדל שבנו דור הפלגה לעבודת כוכבים ונמרוד היה מלך עליהם:
דכי בדרינהו רחמנא. שנאמר ויפץ ה' אותם:
בִּימוֹסְיָאוֹת שֶׁל מְלָכִים — הֲרֵי אֵלּוּ מוּתָּרוֹת. וְכִי מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּשָׁעָה שֶׁהַמְּלָכִים עוֹבְרִין מוּתָּרִין?
אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, הָכִי קָאָמַר: מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָן בְּשָׁעָה שֶׁהַמְּלָכִים עוֹבְרִין, וּמְלָכִים מַנִּיחִין דֶּרֶךְ זוֹ וְהוֹלְכִין בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת.
Rachi (non traduit)
ומהלכין בדרך אחרת. ואין חוששין להן הלכך לאו משמשי עבודת כוכבים חשיבי:
Tossefoth (non traduit)
והולכים דרך אחרת. והכומרים שעבדום לא עשאום עבודת כוכבים אלא לצורך המלכים וכשרואין שאין המלכים חוששין בהם גם הם מבטלים אותם:
כִּי אֲתָא עוּלָּא, יָתֵיב אַבִּימְסָא פְּגִימָא. אֲמַר לֵיהּ רַב יְהוּדָה לְעוּלָּא: וְהָא רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: בִּימוֹס שֶׁנִּפְגַּם אָסוּר! וַאֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר: אֵין עוֹבְדִים לִשְׁבָרִים — הָנֵי מִילֵּי עֲבוֹדָה זָרָה, דְּזִילָא בֵּיהּ מִלְּתָא לְמִפְלַח לִשְׁבָרִים, אֲבָל הַאי לָא אִיכְפַּת לֵיהּ!
Rachi (non traduit)
לא איכפת ליה. לעובד כוכבים אי נשבר דאכתי חזי למושב עבודת כוכבים:
אֲמַר לֵיהּ: מַאן יָהֵיב לַן מֵעַפְרָא דְּרַב וּשְׁמוּאֵל וּמָלִינַן עַיְינִין? הָא רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: בִּימוֹס שֶׁנִּפְגַּם — מוּתָּר, וַאֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר עוֹבְדִין לִשְׁבָרִים, הָנֵי מִילֵּי עֲבוֹדָה זָרָה, דְּכֵיוָן דְּפַלְחַהּ — זִילָא בֵּיהּ מִילְּתָא לְבַטּוֹלַהּ, אֲבָל הָנֵי שָׁקְלִי לְהַאי וּמַיְיתוּ בִּימוֹס אַחֲרִינָא.
Rachi (non traduit)
שקלי האי. בימוס מאחר שנפגם ושדו ליה לבראי ומייתי אחרינא:
תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ: בִּימוֹס שֶׁנִּפְגַּם — מוּתָּר, מִזְבֵּחַ שֶׁנִּפְגַּם — אָסוּר עַד שֶׁיִּנָּתֵץ רוּבּוֹ. הֵיכִי דָּמֵי בִּימוֹס, הֵיכִי דָּמֵי מִזְבֵּחַ? אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידֵּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בִּימוֹס — אֶבֶן אַחַת, מִזְבֵּחַ — אֲבָנִים הַרְבֵּה.
Rachi (non traduit)
מזבח. שמקריבין עליו זבח לעבודת כוכבים:
היכי דמי בימוס וכו'. מנא ידוע לן הי הוה בימוס למושב והי הוה מזבח שמקריבין עליו דנפרוש מיניה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source